תערוכות

דגמי האוניות בתצוגה זו משקפים פרק דרמטי וסוער בתולדות הימאות העברית בשנים שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות לאחר הקמתה. הם ממחישים את המעבר מאוניות מפרש לאוניות ממונעות מודרניות ומספרים את סיפור התפתחותה של הימאות העברית מיוזמות פרטיות ואזרחיות אל המפעלים הלאומיים של ההעפלה, העלייה והקמת צי הסוחר הישראלי.

התצוגה מזמינה את המבקרים למרחב שכולו אהבה לים ומחברת אותם באופן בלתי־אמצעי עם הסיפור החדש של המוזיאון. היא כוללת תצוגה של ספינות בבקבוק ודגמי ספינות מרחבי העולם שיצרו ימאים כחלק מתרבות הפנאי הייחודית שהתפתחה על סיפון אוניות המפליגות למרחקים.

ארצות הים התיכון וים סוף היו מאז ומעולם קשורות עם הים והנהרות. עוד מתקופות קדומות ביותר ידעו על שיט ספינות בנהרות ולאורך חופי הימים. בארצות אלה נולדה, גדלה והתפתחה הימאות והספנות של העולם המערבי.

תצוגה זו קוראת לכולנו להגביר את המודעות לתהליכי ההרס האקולוגי המתחוללים בימינו בסביבה הימית במהירות מבהילה. היא מזמינה אותנו להצטרף לרבבות פעילים בארץ וברחבי העולם ולקחת חלק בפעולות קטנות וגדולות למען הבריאות האקולוגית של הים.

ארץ ישראל הייתה מאז ומתמיד צומת מרכזית למסחר ולפולחן. היא ממוקמת על דרכי מסחר שמחברות בין שלוש יבשות - אסיה, אפריקה ואירופה - ולכן לנמליה נודע מקום חשוב לאורך ההיסטוריה. עד תחילת המאה שעברה נמלי יפו ועכו היו הנמלים החשובים בארץ ישראל ושימשו שערים למעבר נוסעים וסחורות אל הארץ וממנה. נמלים אלו התפתחו במשך מאות ואלפי שנים כחלק אורגני של הערים, בדומה לערי נמל היסטוריות אחרות באגן הים התיכון.