נולדה בישראל, 1965, חיה ויוצרת בתל אביב

במרכז עבודתה של מרב שין בן-אלון עומד דף כתוב בכתב ידה, מתוך סיכום שיעור של פרופ' מרדכי (מוטי) עומר ז"ל. שם הקורס: "הכיסא הריק". שם המוסד: בצלאל. תאריך השיעור: 2.2.89. השיעור עוסק בדושאן, בגלגל אופניים ובשרפרף מטבח. "הפרובלמטיות מתחילה עם החיבור ביניהם", קובע עומר. מקץ 24 שנים חוזרת שין בן-אלון לסיכום השיעור מבצלאל, וקוראת אותו במבט לאחור לא רק כמפגש מכונן עם רדי-מייד, אלא כטקס(ט) חניכה של כניסה לשפת האמנות ולסדר הסימבולי של תולדות האמנות.

החוויה שלה היא חוויה פרטית, אך גם משותפת לרבים: עבור דורות של אמנים ואנשי אמנות בישראל היו שיעוריו של עומר שער הכניסה למודרניזם בכלל, ולדושאן בפרט. מתוך קריאה מחודשת של סיכום השיעור מצטייר עולם האמנות הגברי - הטקסט, המילים, דושאן עצמו, גלגל האופניים, מוטי עומר. טקס החניכה מתברר כמהלך כואב, אלים, פולשני, דכאני. על ידי שימוש בשפה כבחפץ, ופירוקו שוב ושוב, שין בן-אלון מחפשת את החיבור בין שפת האמנות לשפתה שלה. היא מתיכה את דימויי הרדי-מייד המוכרים של דושאן אל תוך עבודתה, ולהיפך - מכליאה בתוך טקסט על דושאן דימויים ומילים מעולמה הפרטי.