נולד בישראל 1982, חי ויוצר בתל אביב

השימוש של ברק רביץ ברדי-מייד מייצר שילוב בלתי אפשרי כמעט בין רצינות תהומית, קפדנות ודיוק לבין הומור עצמי ותקיעת סיכה מבודחת בבלון שנקרא "עולם האמנות". העבודות המוצגות בתערוכה מבוססות על חפצים יומיומיים השייכים לבית, למטבח ולתחום הניקיון. כולם חפצים שכיחים, שגרתיים, נחוצים או תפקודיים; חפצים שאפילו בעידן הצרכנות האינסופית אין מקפידים על עיצובם והם מוסתרים בארונות ובמגרות.

תוך טיפול מינימלי בחפצים, רביץ מותיר אותם בצבעוניותם הדלה ומניח אותם לכאורה כמעט ללא מאמץ. כמו הפיה של סינדרלה שהפכה דלעת למרכבה, ואגב קריצה לרגעי השיא של אמנות מודרניסטית ופיסול מינימליסטי, הוא הופך מקל של מטאטא לפסל ניאון נוסח דן פלבין, דלתות ארון לציור מופשט גיאומטרי (שהוא גם מבנה של מטוסים) ומגרת סכו"ם לפסל רצפה מואר. כותרות העבודות מסיטות את החפצים מהקשרם הביתי אל הוויה של גבורה צבאית. וכך, בהינף תלייה, הנחה או קריאה בשם, רביץ מעניק זוהר לעלובה שבשגרות היומיום, וטוען אותה בנשגבות ובפאתוס; כולל המרכאות.