נולד בישראל, 1979, חי ויוצר בתל אביב

הראל לוז עוסק בתרבות הקפיטליסטית ,ובאופן שבו תרבות זו מקדשת חפצים. הוא עוסק בחפצים כמוצרי צריכה, במוצרי צריכה כמושאי תשוקה, ובאמנות כחפץ עובר לסוחר וכמושא תשוקה. שלא כמו רבים מהאמנים המציגים בתערוכה ,לוז אינו מחפש ,אוסף, מוצא או רוכש את החפצים שלו. הוא מייצר אותם בעצמו. בדקדקנות רבה הוא טורח על פיסולם או רישומם של מוצרי יוקרה נחשקים המסמנים מעמד, יוקרה וממון, והוא עושה זאת דווקא מהדלים שבחומרים - קרטון וטיח, נייר וגרפיט (כולם חומרים תעשייתיים ,רדי-מייד כשלעצמם). נעל של גוצ'י, נעל ריצה של ניו באלאנס ,שעון רולקס. מבחוץ החפצים נראים כמו הדבר האמיתי, אולי אפילו יפים ממנו. אבל מבט מדוקדק יגלה את התרמית - אמצעי היצור זולים, החיבורים חשופים. מושלמותו של רישום יפיפה של שעון רולקס נסדקת על ידי זבוב כחול-ירוק שעומד עליו, ומדבקה של עיגול אדום ענקי מחברת את כל אלה לעולם האמנות על ידי הסמל "נמכר" הידוע, ייצוג של כוח וממון.

.