נולד בישראל 1975, חי ויוצר בתל אביב

הסרט הוא קולאז' של קטעים המערבים שני סיפורים: עדותה של ניצולת הירושימה, וכתוביות בעברית המספרות את סיפור אהבתה כביכול ליוסף טרומפלדור. מלבד שני קטעים שצילם שי רטנר עצמו - סצנת החרקירי בנוכחות שתי בובות (המשחזרת במדויק סצנה מסרטו של יוקיו מישימה), והיד המפוסלת מאורז - כל שאר הקטעים צולמו בידי אחרים, אך טופלו, חוברו והודבקו על ידי רטנר. סיפורו של טרומפלדור, האיש בעל היד האחת מקבל מעמד מטפורי בהקשר של האמנות: איך לעשות אמנות ביד אחת, ובהקשר של דושאן - בלי מגע יד. טוב למות היא עבודה הבנויה כולה על תכנים ומהלכים שהם רדי-מייד: מיתוסים של גבורה - טרומפלדור ו"טוב למות בעד ארצנו", וסצנת החרקירי מתוך סרטו של מישימה פטריוטיזם (1966) זוועת הירושימה כמעמד א-היסטורי וא- זמני; המבנה השגור של סרט תיעודי. החיבור שעושה רטנר בין כל המרכיבים השאולים האלה מעלה גם שאלות מוסריות באשר ללגיטימיות של מעשה האמנות כניכוס גורף שאין לו סוף.