נולדה בישראל 1969, חיה ויוצרת בתל אביב

נועה תבורי מסדרת חפצים ביתיים כתפאורה של סביבה מוכרת. לצופה לא ברור מה מוכר כל כך, ומה מטריד כל כך - החפצים, האווירה, הסביבה? בהכפלת הסביבה הידועה, הכמעט משעממת, שלא ברור אם היא מוּכרת מהמציאות או מסצנה קולנועית, תבורי יוצרת הזרה והרחקה. מה שנראה ביתי וסתמי כשהוא מופיע פעם אחת, הופך למאיים כשהוא מופיע פעמיים, ומבהיל עוד יותר כשמתברר שהאיוּם טמון בקרוב ובמוכר. העמדת החפצים המוכפלת מבקשת, כך נדמה, להשהות את הרגע וגם להעצים אותו. הטבע הדומם המתפרק מצטבר בהדרגה לדיוקן של דמות נשית, שהיא מחוללת ההתרחשות ומניעה את הסיפורים והסביבה.