תערוכות

התצוגה החדשה כוללת דגמים של מספר אוניות שילומים של "צים", שנועדו לשימושים שונים: דגן, האונייה הראשונה שנתקבלה במסגרת ההסכם, שימשה למטען, וגם עמפעל שימשה למטרה זו. האוניות ישראל וציון נועדו לשימוש מעורב של נוסעים ומטען, ואילו ירושלים הייתה אוניית נוסעים. האונייה הר גלעד של חברת "אל־ים" שימשה להובלת מטען כללי וקירור. עוד מוצגים בתערוכה רגעים היסטוריים בסיפוריהן של האוניות, כפי שאלו תועדו ביומני החדשות, בתצלומים, בעלונים פרסומיים ועוד.

כמוסת זמן זו כוללת כלי זכוכית עתיקים ומרהיבים מאוסף המוזיאון, ובהם מיכלי אחסון לבושם, קנקנים, כדים, קערות, תכשיטים, ועוד.

כמוסת זמן זו כוללת מוצגים נדירים ומרהיבים מאוסף הקרטוגרפיה של המוזיאון, ובהם: מפות שנוצרו באירופה במאות ה־18-15בעקבות התגליות הגדולות והבנת מבנה העולם, גלובוסים עתיקים, מפה נדירה לניווט חופי באמצעות קווי מצפן, מפות של ארץ ישראל, ועוד.

תופעת הפיראטיוּת - השוד הימי - התפתחה מאז שהחל האדם לסחור באמצעות כלי שיט, והיא שגשגה בעיקר באזורים של שלטון רופף. הפיראטיות התקיימה כבר בעת העתיקה בים התיכון ובים סין והגיעה לשיאה במאה השבע־עשרה באוקיינוס האטלנטי, עם עליית הקולוניאליזם האירופי והתפתחות נתיבי הסחר עם "העולם החדש".

"תל שקמונה" על חוף הים של חיפה הוא קפסולת זמן מיוחדת במינה. התערוכה המוקדשת לתל, חושפת את הקהל לייחודו של האתר ולממצאי המחקר העדכניים לגביו. הממצאים מהתל פותחים חלון הצצה אל העבר הקדום של חיפה, שהייתה כבר בימי קדם מרכז של תעשייה ומסחר ימי.

במשך המאות ה־15 וה־16 הגיעו לשיאם גילויי ארצות רחוקות וההתיישבות בארצות אלה. היה זה שלב מכריע בין סיום תקופת ימי הביניים לתחילת התקופה החדשה.

תערוכה זו מציגה דמויות מייצגות של אלים ואלות, גיבורים ויצירי דמיון ימיים בולטים במשך הדורות - מהעת העתיקה ועד העידן המודרני. לספנות ולסחר הימי נודעת חשיבות עצומה בהתפתחותם של יחסי גומלין תרבותיים, שבמהלכם אמונות ומיתוסים הקשורים בים פשטו ולבשו צורה. המרחבים העצומים של הים הם מקור לדמיון האנושי שאין לו סוף - מהאלים הכבירים של המצרים הקדמונים, הפניקים, היוונים והרומאים, דרך כוחות ההגנה של הקדושים והקדושות בנצרות ועד גיבורי־העל של העידן המודרני.

אחד הממצאים החשובים והנדירים בארכיאולוגיה התת־ימית בארץ הוא איל הנגיחה מעתלית. גילה אותו יהושע רמון ז"ל בשנת 1980 במפרץ הצפוני של עתלית וזה נחשף והוצא מן המים בידי מורי ותלמידי המרכז ללימודי ים בחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה, ומתנדבים.

אחת מדאגותיו של הספן בכל הדורות היא מידת יכולתו לעצור את כלי השיט שלו בשעת הצורך, כשהוא נמצא בים הפתוח. יורדי־הים הראשונים פתרו בעיה זו בהשליכם לקרקעית הים אבן קשורה בחבל.