תערוכות
האופק הצפוני: צוהר לאסכולת ציור הנוף בשנות ה-70
תערוכה חדשה
אוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המספק תשתית לתערוכה זו, מגלה שנות 70 אחרות: שנים של ציור שמן עתיר צבע, שצורותיו מתבססות על המקום הנגלה לעין. האמניות והאמנים, שעבודותיהם מוצגות בתערוכה, התבוננו כולם לעומק בנוף המקומי וציירו אותו, בעודם מיישמים עליו את לקחי האמנות הבינלאומית בת-הזמן. הם מבטאים הפנמה עמוקה של מגמות אלו, שחתרו לצמצום המבע האמנותי לכדי משטחי צבע אחידים וצורות אוניברסליות מופשטות, ובד בבד ממלאים אותו בתכנים מקומיים וממשיגים את מהותו של הנוף.
לילא עבד אלרזאק ודנה מזל זיו: שפת עם
תערוכה חדשה
התערוכה היא פרי עבודה משותפת של לילא עבד אלרזאק ודנה מזל זיו – אמנית וידיאו ומלחינה – שבמסגרת החממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה הזמינו דוברי ערבית מקהילות מקומיות שונות לשוחח על יחסיהם עם השפה. קטעים מן הריאיונות מושמעים בתאי ההאזנה האינטימיים, בלוויית עבודות וידיאו טקסטואליות בערבית, בעברית ובאנגלית, הנעות בין תרגום הנאמר לשיבושו, הממחיש באופן חזותי כיצד ריבוי השפות נחווה לעתים כהפרעה .מקטעים מתוך הריאיונות עובדו לשירת מקהלה, האופפת את החלל. דברי היחיד אובדים בתוך מכלול קבוצתי של קולות, היוצרים יחדיו קהילה אלטרנטיבית של א.נשים חסרי שפת עַם אחת.
משה רואס: כפתור ופרח
תערוכה חדשה
יצירתו של משה רואס מחברת באינטואיטיביות חומרים מגוונים, זרים לכאורה זה לזה, לכדי יצירה פיסולית, המוצאת את נקודות האיזון בין משקלים ומרקמים, בין מעלה ומטה, ובוראת עולם מושגים חומרי וחזותי חדש. בעקבות התבוננות מעמיקה באוסף החפצים ממרוקו השמור במוזיאון, המתאפיין במזיגה בין רהב למיסטיקה, נזכר רואס בבעלי מלאכה מן העבר, במסורות של מלאכות כפיים פיסוליות, בעמל ובדיוק המושקעים בעיטוריות מפעימה, השואפת לשלוט בחומר ולגעת בנשגב.
בעקבות הגוף האבוד: תרבות חומרית ממרוקו מאוסף המוזיאון
תערוכה חדשה
בין אם הוא בעל ערך רב ובין אם הוא פיסת בד פשוטה, חפץ הוא מְכל של חיים, האוצר בחובו את זיכרון הגוף שלבש אותו והידיים שיצרו אותו. הפן הגופני נוכח בכל חפץ בתערוכה, וכל המוצגים כאן נוצרו עבור הגוף האנושי. התערוכה חושפת לראשונה זה למעלה מ-40 שנים את אוצרות התרבות החומרית של יהודי מרוקו השמורים במוזיאון, רובם הועברו למוזיאון לאתנולוגיה של חיפה בשנים 1950-70 על ידי עולים חדשים ממרוקו, בעיקר תופרות מיומנות וחייטים מוכשרים.
פני השטח: אמנות הארץ מאוסף המוזיאון
תערוכה חדשה
בתצוגת הקבע נכללות כמה יצירות מופת מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות, המונה כ-8,000 עבודות וסוקר את המגמות העיקריות בתולדות האמנות המקומית. מוצגות בה יצירות משלהי המאה ה-19 ועד ימינו אנו, בהן משתקפים זה בזה פָּנִים ושטח, נוף טבעי ונוף אנושי, ומסתמנות זיקות בין תלמי אדמה חרושה לבין פנים חרושות קמטים, בין קרקע מוכת שמש לגוף שזוף, בין אספלט מבוקע לעור פצוע.
דם - כסף - אוניות | הסכם השילומים עם גרמניה כמנוע צמיחה של צי הסוחר הישראלי
תערוכה חדשה
התצוגה החדשה כוללת דגמים של מספר אוניות שילומים של "צים", שנועדו לשימושים שונים: דגן, האונייה הראשונה שנתקבלה במסגרת ההסכם, שימשה למטען, וגם עמפעל שימשה למטרה זו. האוניות ישראל וציון נועדו לשימוש מעורב של נוסעים ומטען, ואילו ירושלים הייתה אוניית נוסעים. האונייה הר גלעד של חברת "אל־ים" שימשה להובלת מטען כללי וקירור. עוד מוצגים בתערוכה רגעים היסטוריים בסיפוריהן של האוניות, כפי שאלו תועדו ביומני החדשות, בתצלומים, בעלונים פרסומיים ועוד.
פיראטים - בין אמת לאגדה
תופעת הפיראטיוּת - השוד הימי - התפתחה מאז שהחל האדם לסחור באמצעות כלי שיט, והיא שגשגה בעיקר באזורים של שלטון רופף. הפיראטיות התקיימה כבר בעת העתיקה בים התיכון ובים סין והגיעה לשיאה במאה השבע־עשרה באוקיינוס האטלנטי, עם עליית הקולוניאליזם האירופי והתפתחות נתיבי הסחר עם "העולם החדש".
כלי זכוכית בעת העתיקה
הקומה ה-3 - זמן בכמוסה
כמוסת זמן זו כוללת כלי זכוכית עתיקים ומרהיבים מאוסף המוזיאון, ובהם מיכלי אחסון לבושם, קנקנים, כדים, קערות, תכשיטים, ועוד.
אנחנו על המפה! קרטוגרפיה - אמנות יצירת המפות
הקומה ה-3 - זמן בכמוסה
כמוסת זמן זו כוללת מוצגים נדירים ומרהיבים מאוסף הקרטוגרפיה של המוזיאון, ובהם: מפות שנוצרו באירופה במאות ה־18-15בעקבות התגליות הגדולות והבנת מבנה העולם, גלובוסים עתיקים, מפה נדירה לניווט חופי באמצעות קווי מצפן, מפות של ארץ ישראל, ועוד.
בית העם | הטמפלרים: מורשת וחלום
עכשיו במוזיאון
תערוכה זו מציגה את יצירותיה של האמנית אוסי ילון, שעוסקת בזה שנים בחקר הקהילה בארץ ישראל. עבודותיה מתמקדות בסיפוריהם של חברי הקהילה, שהיו חלק חשוב מההיסטוריה של חיפה והותירו בה חותם תרבותי עשיר ומרתק. העבודות בתערוכה מנסות להחיות את אורחות חייהם של הטמפלרים ולדמיין את חיי היום־יום שלהם, את המאפיינים התרבותיים והחברתיים של קהילתם ואת המראה שנשקף מחלונות בתיהם.