תערוכות
בנות סושי יפניות
תערוכה חדשה
יום שישי 19 בינואר 2024 התכנסו "בנות סושי יפניות" (קאורי, נעמי ע', יורי, ממי, ארי ונעמי ש') להכין סושי עבור החיילים בחזית. במשך שעתיים הן הניחו אורז על אצה, קילפו אבוקדו, הוסיפו גזר, חביתה ומלפפון, גלגלו אצות וחתכו אותן. אחת אורזת ואחרת כותבת ברכות לחיילים. המעשה לא נועד להשביע את הרעבים אלא לפנק אותם, להעניק מזון שהן מיומנויות בהכנתו, ושאותו הן נוהגות להכין לבני משפחותיהן. בעת הכנת הסושי שררו ביניהן הרמוניה וסדר שהקסימו אותי. הפעולות המתואמות, האקרובטיקה העדינה של אצבעות נעות בחינניות על גבי אצות וההבנה ששררה ביניהן בשתיקה, בצחוק ובדיבור, היו יפים בעיניי, כמו גם הסינרים המגוהצים והמטפחות היפניות שחבשו לראשיהן. שש נשים, שישה סיפורי חיים מלאים בהכרעות, פחדים ותקוות. בין ההכרעות ניצבת ההחלטה לחיות בישראל, רחוק מהוריהן, בני משפחותיהן, עמן וארצן. הן החליטו לקשור את גורלן בגורל בני עמי ולגלות סולידריות גם בעת הקשה והמורכבת הזאת. על מעשיהן משוך חוט של חן, חסד וקסם.
אור על עור
תערוכה חדשה
בגיל 17 החליט מיכאל סלע, יליד 1998, להיות הצלם הטוב בעולם. מצויד במצלמת פילם מתוצרת פנטקס שקיבל מאביו הוא יוצא למסע שתכליתו צילום. מסע זה עובר גם ביפן (2019), שהופכת להיות לו לבית. התצלומים של סלע מבטאים רגש סנטימנטלי ומאגי בעת ובעונה אחת. תצלומיו הם אמצעי ליצירת קשר עם מציאות אחרת, יפנית רחוקה, אבל מאידך אינטימית מאוד. הוא מכיר את רוב האנשים שהוא מצלם, והצילום עבורו הוא הנצחת רגעים קטנים במחיצתם. האנשים הקרובים אליו מצולמים בחלל נתון, שהרי תצלום הוא קטע דק של חלל כפי שהוא קטע דק של זמן.
עיצוב יפני היום 100
תערוכה חדשה
התערוכה "עיצוב יפני היום "100" פותחה לראשונה בשנת 2004 וסיירה בעולם במשך עשור. כעת אנו מציגים את המהדורה השלישית של התערוכה, שמאגדת שוב דוגמאות איכותיות של עיצוב יפני מנקודת מבט של ימינו. התערוכה מאורגנת לפי שלוש עשרה קטגוריות שביניהם - רהיטים, אלקטרוניקה, בריאות ורפואה, תקשורת, חיי יומיום, כלי שולחן ובישול, תחבורה, אדריכלות. התערוכה כוללת כ-100 פריטים, רובם מוצרים שנוצרו לאחר שנת 2000, אך היא כוללת גם כמה יצירות מופת מתקופות קדומות יותר דרכן ניתן להתחקות אחר שורשי העיצוב היפני העכשווי. מחפצים כגון מוצרי צריכה ועד למערכות ושירותים בלתי מוחשיים, העיצובים שבהם אנו משתמשים בחיי היומיום שלנו מדברים רבות על האבולוציה של אורח החיים והחברה שלנו.
קרפיונאדה
לרגל ״חג הילדים״ היפני, מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית מציג בפטיו של המוזיאון למעלה ממאה עפיפוני קרפיון שעוצבו בידי סטודנטים מהאקדמיה לעיצוב ויצ״ו חיפה. ״חג הילדים״ (במקור "חג הבנים") נחוג ב-5 במאי ובו המנהג להניף על גגות הבתים ומעל נהרות 'קוינובורי' - שרוולי רוח בדמות דג הקרפיון (קוי - דג; נובורי - באנר או דגל).
החממה לאמנות מקום: דרך נחל ראיתי עולם | אודין שדמי
תערוכה חדשה
חזון דיסטופי הופיע במוחה של אודין שדמי לאחר שעבדה בתחום ההייטק. בחזונה העולם שלנו ניצב בנקודה זמן קריטית: הקִדמה שהשקענו בה מאמצים כה רבים עוקפת אותנו ומשאירה לנו רק שאריות קטנות של טבע אותנטי. בעקבות חוויית הקיום הדיכוטומית, הנעה בין עולם הייטק והקִדמה ובין ההתייחסות לעולם הטבע, היא החליטה לצאת לפעולה.
ים ומלואו | מבט אמנותי, פואטי ומדעי על הטבע הימי
עכשיו במוזיאון
ד"ר רמי קליין הוא ביולוג ימי, צלם וכותב. בדומה לים, המתאפיין בהיעדר גבולות טבעיים, כך גם הוא מסרב להתמסר לגבולות הבלתי נראים המפרידים בין מחקר מדעי, אמנות ושירה ומחבר ביצירתו בין העין, הראש והלב. שלושת חלקי התערוכה משקפים את משמעותו ואת חשיבותו של הצילום התת־ימי עבור ד"ר קליין. התערוכה משקפת את התנועה המתחוללת בין מחקר ביולוגי, חוויה אסתטית וביטוי פואטי.
סובבת שמש אדמתי אוסף שוסטרמן במוזיאון
המקבץ המוצג בתערוכה, מתנתה הנדיבה של גב' לין שוסטרמן לאוסף המוזיאון, כולל בעיקר עבודות מן המחצית הראשונה של המאה ה-20, תקופת התהוותה של האמנות הישראלית. גוף יצירות זה מוסיף נדבך אמנותי והיסטורי משמעותי לאוסף הקיים, המתמקד ברובו באמנות ישראלית משנות ה-50 ואילך (וחלקו זמין לצפייה בתצוגת הקבע הסמוכה). הוא מעיד על התמורות שחלו באמנות המקומית לאורך השנים, ומצביע על סוגיות בתרבות הישראלית, הרלוונטיות גם בחלוף עשורים. אף שנוצרו במקומות שונים בארץ, מעל העבודות כולן זורחת השמש הישראלית העזה.
נטליה זורבובה חיה בציור
נטליה זורבובה מציירת בעיקר את פְּנים הבית שבו היא גרה, במוסקבה, בברלין, בבאר-שבע או ביפו. המבט בסביבת המגורים הוא אמצעי להסתגל אליה, וזורבובה מגלה את המקום דרך הציור; ליתר דיוק, מבעד לתיאור של פְּנים הבית, הציירת מגלה את הציור. תיאור פְּנים הבית - התפנים - מחבר בין הבית לסטודיו, בין החיים לעבודה. הציור נעשה במקום מוּכּר ואהוב, אך בו-בזמן מעמת את אתגרי החיים עם אתגרי הציור. כל רגע שמבלים בבית הוא זמן של למידת מעשה הציור תוך מיפוי המרחב, תוך התעמקות בַּצורות, בצבעים ובמרקמים שמרכיבים את סביבת החיים.
פיראנזי: מראות מרומא
ג'ובאני בטיסטה פיראנזי פעל ברומא באמצע המאה ה-18 - תקופה שבה העיר משכה אליה משכילים מרחבי אירופה, שנפגשו על רקע תפאורה של מבנים מהוללים בני מאות שנים. בימיו של פיראנזי היתה רומא אחד המרכזים של תנועת ההשכלה והנאורוּת: יעד חובה למטיילי ה"גרנד-טור" - סיורים של בני אצולה להכרת בירות התרבות של אירופה - ומוקד של חקר התרבות הקלאסית עבור יוצרים ואנשי רוח. פיראנזי יצר ברומא תצריבים רבים המציגים את מראות העיר, שעשו לו שם ברחבי אירופה. אוסף מוזיאון חיפה לאמנות התברך במבחר נכבד מתצריבים אלה.
בבית: משכן האהבות והחרדות
ביתנו, והחפצים השמורים בו, מספרים סיפורים: בארון המטבח סט כלים חסר, שכמה מצלחותיו נשברו במעבר דירה; בסלון ספה בלויה, שקיבלה את צורת הגוף מרוב שימוש; על הקיר מאחוריה תמונות של קרובים מחייכים - כמה מהם חיים, כמה כבר לא. בדרך כלל נמצאים בסביבת המגורים שלנו האנשים והדברים האהובים עלינו ביותר, ותיאור פְּנים הבית מציג את כל מה שאהוב עלינו ושאנחנו חרדים לשלומו. לתיאור פְּנים הבית מקום של כבוד בתולדות הציור, וז'אנרים כמו תפנים וטבע דומם שימשו אמנים לבחינת סוגיות של מעמד כלכלי וחברתי, השתייכות משפחתית וזיקה למקום. הנושא הסתמי לכאורה היה לא-פעם מצע אידיאלי להתנסות באופני הבעה ציוריים חדשים, מאחר שאינו דורש יותר מאינטימיות בין האמן, סביבתו והחפצים שבו.
כתבו לנו ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם האפשרי