תערוכות
דרך חיפה: שבעים שנה למוזיאון חיפה לאמנות
תערוכה חדשה
מוזיאון חיפה לאמנות, אחד המוזיאונים הראשונים שהוקמו בישראל, חוגג השנה יובל שבעים להיווסדו. המורשת החומרית של כל מוזיאון מתגלמת באוסף שלו, ביצירות שרכש ושנתרמו לו. היצירות השמורות באוסף הן שקובעות את הצופן הגנטי של המוזיאון, וכל יצירה חדשה המתקבלת במחסניו למשמורת מתלווה אל קודמותיה בעיצוב זהותו. תערוכה זו מבקשת לפענח את זהותו של מוזיאון חיפה לאמנות באמצעות בחינה של אוספיו, ועל יסוד זה שואלת לאן מוּעדות פניו בעתיד.
שבת, 01.01.22
יש להתעדכן בעמוד התערוכה על הדרכות המתקיימות בתערוכה בחודש הנוכחי
אוצרות אוסף מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
לרגל חגיגות השישים למוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית יוצג מגוון רחב של יצירות אמנות מאוצרות האוסף, שהוא אחד מהיפים והחשובים שנמצאים מחוץ ליפן. באוסף, בעיקר יצירות אמנות יפניות מאוסף פליקס טיקוטין, שאליו נוספו תרומות של אוספים פרטיים כגון, אוסף לואיס ב. גוטמן ואוסף דניאל והילדה לבוב מניו יורק; אוסף אברהם הורודיש מאמסטרדם, אוסף שולמית ודוד רובינפיין ואוסף סנדרה וקנת בלייפר מקליפורניה, אוסף מיכאל רוקין מבוסטון ועוד רבים אחרים.
פרסטרויקה בחיפה - 30 שנה לעלייה מברית המועצות לשעבר
תערוכה נמשכת
תערוכה חדשה לכבוד 30 שנה לעליה מברית המועצות לשעבר.
מוזיאון העיר חיפה פותח תערוכה ראשונה מסוגה המוקדשת להיסטוריה של העלייה מברית המועצות לשעבר. בתערוכה מוצגים סיפוריהם האישיים של יותר ממחצית מעובדי "מוזיאוני חיפה", יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לארץ החל משנות ה-90.
דרך הפסיפס האנושי המרתק של עובדי חברת "מוזיאוני חיפה" מבקשת התערוכה לתת ביטוי למגוון נרטיבים המתחקים אחרי המסע האישי והקולקטיבי של העלייה לישראל, החל מקשיי הקליטה ועד לשינוי פני החברה הישראלית כולה.
שבת, 22.10.22
יש להתעדכן בעמוד התערוכה על הדרכות המתקיימות בתערוכה בחודש הנוכחי
"מה יגידו השכנים?"
חיים קוויריים בחיפה 2007-1932
לקהילה הגאה בחיפה היסטוריה עשירה, מרתקת וחשובה בקנה מידה ארצי, אך היא נותרה נסתרת. במחקר של ההיסטוריה הקווירית בארץ, כתחום העוסק בסיפורם של מיעוטים מיניים ומגדריים, ובזיכרון הקולקטיבי של הקהילה הגאה המקומית תועדה בעיקר ההיסטוריה התל אביבית. צירי זמן היסטוריים של המאבק הגאה בארץ וסרטים בנושא נוטים לספר סיפור תל אביבי עם הבלחות ירושלמיות.
שבת, 02.04.22
"דגל שחור בעיר אדומה"
ואדי סליב: 1948- 2019
התערוכה "דגל שחור בעיר אדומה" מאירה פרק היסטורי בחיי שכונת ואדי סליב שמשמעויותיו החברתיות נעדרות מרוב "מחוזות הזיכרון" העירוניים והלאומיים. התערוכה מתמקדת בקולות של תושבים ותושבות שחיו בוואדי סליב במחצית השנייה של המאה העשרים. זהו זיכרון אישי וקולקטיבי של היסטוריה עירונית "מלמטה", המציגה באמצעים חזותיים כיצד – לצד חוויות של שוליוּת, עוול והדרה – נוצרו בשכונה חיים מגוונים ותוססים, שאפשרו מהלכי התארגנות והתנגדות שהגיעו לשיאם במחאת יולי 1959.
החממה לאמנות מקום: מאיה גרצפלד: עמל כפיים
במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים בבצלאל, הגיעה מאיה גרצפלד מגרמניה לישראל. בירושלים הכירה את בן-זוגה, ויחד החליטו להקים משפחה בחיפה. בתקופת הקורונה מצאה עצמה גרצפלד עם תינוק קטן, בארץ חדשה ושפה זרה. במגבלות היציאה מהבית ברדיוס של 500 מטר, בגינה ציבורית ליד ביתה, פגשה כמה מטפלות שהיו לה לקהילה. המטפלות – נשים מבוגרות בנות חמישים עד שבעים – מתפרנסות מטיפול בילדי אחרים שמצבם הכלכלי מאפשר להם לשלם על כך. לא במקרה פגשה אותן מאיה בגינה ציבורית באזור הכרמל בחיפה, שדירוגו הסוציו-אקונומי גבוה. נשים אלה, שהגיעו לארץ ממקומות שונים, נושאות איתן תרבויות ושפות אחרות, והגינה הציבורית היתה להן למקום מפגש ומכנה משותף עם מי שכמותן מתפרנסות מטיפול בילדים שאינם ילדיהן. במסגרת זו מצאה לעצמה גרצפלד מקום בטוח בתהליך היותה לאֵם.
אוצרת: יפעת אשכנזי
החממה לאמנות מקום: אור פטר: פרסונה, בין מסך למסכה
בתערוכה מוצגות כמה מן הפרסונות שבהן מופיע אור פטר. הפרסונות מוצעות לבחירת המבקרים, כמסכות שיסתירו או ישחררו כל אחת ואחד מהם. אין הכרח לבחור במסכה אחת: האפשרות נתונה להחליף מסכות ולהשתנות כל אימת שנרצה, אם באמצעות מסכה פיזית ואם באמצעות מסכה וירטואלית.
"רכישות חדשות V"
"רכישות חדשות" היא התערוכה החמישית מסוגה המוצגת במוזיאון טיקוטין מאז פתיחתו המחודשת לקהל בשנת 1995. אנו מתכבדים להציג פעם נוספת מגוון רחב של יצירות אמנות, שנתרמו למוזיאון, או נרכשו על ידו בשנים שחלפו מאז התערוכה "רכישות חדשות IV", שהתקיימה בשנת 2014. בין היצירות הדפסים מסורתיים ומודרניים ,נטסקה, אביזרי לבוש ועוד.
במשך השנים גדל אוסף המוזיאון בדרכים שונות: אנו רוכשים יצירות אמנות יפנית מסורתית ומודרנית, בעיקר בתחומים שברצוננו להעשיר ולהגדיל את האוסף הקיים, אך גם בתחומים חדשים; אמנים המציגים בתערוכות יחיד, או בתערוכות קבוצתיות ומעניקים יצירות כמתנה למוזיאון; אמנים יפנים שמעולם לא הציגו במוזיאון תורמים מיצירותיהם לאוסף וכן בזכות מתנות ותרומות של אספנים.
"שיר הוא לא רק מלים"
בציורי דיו מוקדמים נהוג היה להוסיף לציורים גאסן (gasen; כיתוב). הגאסן הוא פרוזה, שירה מקורית, ציטוט מהספרות, או מהשירה הקלאסית. במקרים רבים הכיתוב הוא תוספת של חבר, או מעריץ של הצייר ולעתים נכתב על ידי הצייר עצמו. בסופו של הגאסן מופיעים, בדרך כלל, החתימה והחותמת של כותב השיר. בתקופת אדו (1868-1603; Edo) החלו ציורים ושירים להופיע גם בהדפסי העץ מז'אנר האוקיו-א (ukiyo-e; תמונות מן העולם הצף). אף על פי שהאוקיו-א נחשב לאמנות פופולרית, הייתה לו זיקה חזקה לתרבות היפנית הקלאסית. זיקה זו התבטאה בהכללת שירי טאנקה קלאסיים בציורים ובהדפסים אלה. אחד החידושים של תקופת אדו היה איורים לאוספי שירה. הידוע ביותר בהם הוא 'מאה שירים של מאה משוררים' (Hyakunin isshu).
"אוסקר טאובר: פוטו־ז'ורנליסט"
מתוך "דגל שחור בעיר אדומה"
בשנות החמישים פעלו בחיפה מספר צלמים מקצועיים, חלקם עבדו בשירותם של המוסדות המקומיים והגופים הממסדיים. כך, למשל, עמירם ערב ("מעבדת צילום סולל בונה") ומשה גרוס (סטודיו "קרן אור") תיעדו את התעשייה הענפה ואת הבנייה המסיבית של אותם ימים. לצדם פעלו צלמים שהיו אורחים לרגע בעיר ותיעדו במצלמותיהם את נופיה המיוחדים של העיר, כמו בוריס כרמי וזולטן קרוגר. בד בבד, באותן שנים החל להופיע צילום תיעודי ביקורתי שעקב אחר נושאים חברתיים ופוליטיים שנדחקו אז מן השיח הציבורי. תצלומים אלו פורסמו גם על דפי העיתונות. את הקו המובהק של הצילום התיעודי העיתונאי הוביל אוסקר טאובר, שצילם במשך עשרות שנים תחקירים פוטו־ז'ורנליסטיים בקרב הקהל בארץ, ובקרב אזרחי חיפה בפרט. כאחד מבכירי צלמי העיתונות בארץ בתקופתו, טאובר ראה את תפקידו לשמש שופר לאירועים בעיר, וכך הטביע את חותמו בתמונותיו, אשר פורסמו בארץ ובחו"ל.
כתבו לנו ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם האפשרי