תערוכות

כמוסת זמן זו כוללת מוצגים נדירים ומרהיבים ממצרים הקדומה ומהתקופה ההלניסטית־רומית, ובהם: סירת קבורה, כדי קבורה, מסכות קבורה ואוסף נדיר בהיקפו של דיוקנאות קבורה מפאיום שבמצרים. מוצגים מעניינים במיוחד הן מומיות בנות אלפי שנים. בעזרת המרכז הרפואי רמב"ם ומכונות ה־MRI החדישות שברשותו נתגלו לראשונה, אחרי למעלה מ־2000 שנה, בעלי החיים שנחנטו בתוכן.

תערוכה זו מזמינה את הצופים להתבונן בסביבה של עיירות הדייגים, המתמזגות עם החוף והנוף הימי, ולבחון במבט חטוף את הרחובות הצרים של השווקים המלאים בסחורות של דגה טרייה. היא מאפשרת גם להכיר יצירות המתארות את עולמם של הדייגים העוסקים בנחת במלאכתם ולהתרשם מסירות הדיג שעוגנות במספנות או יוצאות אל הים הגדול. כמו כן, הצופים מוזמנים להתוודע לחוויות שונות של דיג - נינוח או נמרץ וסוער - ולהתמודד יחד עם הדייגים עם האתגרים שמזמן הטבע. לצד זאת, התערוכה מעניקה הזדמנות להכיר מגוון יצירות שמתמקדות בדגים על סוגיהם השונים. לבסוף, עם החזרה לחוף, אפשר לפגוש את הלקטים הימיים העסוקים במלאכתם ובדייגים המתמקדים בעיסוק הקפדני של תיקון הרשתות, באופן המאפשר התכנסות פנימית מדיטטיבית.

התצוגה מזמינה את המבקרים למרחב שכולו אהבה לים ומחברת אותם באופן בלתי־אמצעי עם הסיפור החדש של המוזיאון. היא כוללת תצוגה של ספינות בבקבוק ודגמי ספינות מרחבי העולם שיצרו ימאים כחלק מתרבות הפנאי הייחודית שהתפתחה על סיפון אוניות המפליגות למרחקים.

אחד הממצאים החשובים והנדירים בארכיאולוגיה התת־ימית בארץ הוא איל הנגיחה מעתלית. גילה אותו יהושע רמון ז"ל בשנת 1980 במפרץ הצפוני של עתלית וזה נחשף והוצא מן המים בידי מורי ותלמידי המרכז ללימודי ים בחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה, ומתנדבים.

אחת מדאגותיו של הספן בכל הדורות היא מידת יכולתו לעצור את כלי השיט שלו בשעת הצורך, כשהוא נמצא בים הפתוח. יורדי־הים הראשונים פתרו בעיה זו בהשליכם לקרקעית הים אבן קשורה בחבל.

מכשירים מתמטיים נועדו לאמוד זוויות ומרחקים והותאמו לשימוש באסטרונומיה, בטופוגרפיה ובניווט. בנוסף על כך משמשים חלק מהמכשירים לשרטוט וחלק אחר למדידת זמן.

ארצות הים התיכון וים סוף היו מאז ומעולם קשורות עם הים והנהרות. עוד מתקופות קדומות ביותר ידעו על שיט ספינות בנהרות ולאורך חופי הימים. בארצות אלה נולדה, גדלה והתפתחה הימאות והספנות של העולם המערבי.